המועמד השני לפרס יקיר גדרה: רענן שרמן

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('be6688bf-8923-44dd-a36d-8614dd7135d5','/dyncontent/2024/8/7/5067193b-26d8-471b-8cdb-027b2ddffd67.gif',17653,'די אוון אייטם כתבה ',525,78,true,50379,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('be6688bf-8923-44dd-a36d-8614dd7135d5','/dyncontent/2024/12/12/cc29f6c5-8b6f-44ae-83f2-5b270e1cf99c.jpg',18806,'תדהר אייטם כתבה משרדים',525,78,true,50379,'Image','');},15]]);})

בתיכון למד רענן בבי"ס חקלאי "הכפר הירוק". לפני שרותו הצבאי, היה בחופשה כשנה וחוץ מעבודתו בחריש, לימד שחייה בהתנדבות, נערים ונערות שהיו צעירים ממנו. גם היום לאחר 65 שנים ״התלמידים״ שפוגשים אותו ברחוב, מודים לו שהם יודעים לשחות.

רענן שרמן

רענן נולד בשנת 1944 בגדרה, בשכונה הגרמנית. בגנון, גן לגילאי 3-4, של רות חבקין על יד גן ביל״ו.
בגן , גילאי 5-6 , של שושנה הולצמן שהיה בבנין המוזאון היום. בכתה א׳ למד בבית הספר הראשון ליד בית הכנסת ישורון ובכתה ב׳ עבר לבית ספר פינס אשר נקרא אז בית הספר הממלכתי ובכתות ז-ח הוסיפו לו את
הכותרת חקלאי.

אחרי הצבא התחיל לעבוד ב"אגד" ותוך כדי עבודתו הקדיש פעם בשלושה שבועות במשך כ-8 שנים, בלילה שבין שישי לשבת, אשמורת שניה עד עלות השחר, בהתנדבות ב"משמר האזרחי" בתקופה הראשונה של פעילותו.
בחורף 1991-92 "מבצע שלמה", עליית יהודי אתיופיה לארץ. העולים מאתיופיה, מאזור קווארה, שוכנו באולפן קליטה בחלק ממחנה חיל האוויר בחפץ חיים. אשתו, גבי, לימדה אותם עברית ורענן ניסה והצליח להיכנס לליבם, יצר להם גינת ירק כדי שתהיה להם תעסוקה להפיג את השעמום, ולבסוף הם גם נהנו מהתוצרת - ללא שפת דיבור משותפת, רק עם רצון משני הצדדים. רענן למד בקורס ערב למורי דרך בתל אביב. בבקרים החופשיים, במקום להכין שעורים, הוא טיפל בעולים.

בגמר התקופה הנחוצה במרכז הקליטה, חלק גדול מהקבוצה הזו עברו להתגורר בגדרה. הם עברו לגור בדירות והיו בהם תקלות. אם למישהו הייתה תקלה, הם צלצלו לגבי, אשתו, והיא הייתה מוסרת לו את רשימת האנשים הזקוקים לעזרה. בבקרים הסתובב עם ארגז כלים והשתדל לתקן את התקלות השונות. חנויות האביזרים היו נותנות לו מוצרים במחירי עלות (מתן בסתר).


לבקשתו, המועצה המקומית הקציבה לו משרדון קטן, בקופת האולם "בית רחל" עם כיסא וטלפון.
פעם בשבוע רענן ישב שם וקיבל את העולים שלא ידעו מה לעשות ואיך להתמודד עם הניירת הממשלתית וטפסים של חשמל ומים וכיוצא בזה. אם היו בעיות יותר גדולות, רענן יצר קשר עם המשרדים הממשלתיים הרלוונטים כדי לפתור את הבעיות, והן נפתרו. לאחר כשנתיים הבקשות לעזרה הלכו ומעטו עד לסיום.


בשלב מאוחר יותר התנדב רענן בקופת חולים כללית בתור פקיד קבלה, במשך כשנתיים. כשנעה בתו תפקדה כמנהלת המוזאון לתולדות הבילויים בזמן מגיפת הקורונה, התנדב רענן לעזור לה במנהלה. כמורה דרך היתה לו גישה להסטוריה המקומית. יום אחד המועצה המקומית החליטה לחדש את שלטי הרחוב ורענן התנדב לערוך את השילוט, להוסיף פרטים חשובים לשמות כמו תאריכי לידה ומוות, תרגום השמות לאנגלית ועוד שורה שקשורה לשם הרחוב, פעילות אותה עושה רענן עד עצם היום הזה.

השנה, טקס יקירי היישוב יפתח את אירועי ציון 140 שנה למושבה. הטקס ייערך בערב נר שני של חנוכה, כ"ה בכסלו, 26 בדצמבר 2024, היום בו נחגג באופן מסורתי יום ההולדת למושבה.

לוועדה לבחירת יקירי גדרה הוגשו בשבועות האחרונים עשרות המלצות עבור כ-30 מועמדות ומועמדים. האות השנה יוענק לתושבי גדרה שגילם 67 ומעלה בעת קבלת האות, וכי הביאו לתרומה משמעותית באחד מהתחומים המפורטים: חינוך, תרבות, אמנות, ספורט, תקשורת, אקדמיה, כלכלה, קהילה וחברה, יזמות וטכנולוגיה, איכות הסביבה, התנדבות ומפעל חיים, צדקה וחסד, דת ומורשת ישראל ואקדמיה ומחקר.

חברי הוועדה ציינו בבחירתם כי המועמדים כולם היו ראויים. הבחירה נעשתה באופן שקוף ושוויוני במטרה לשקף את כלל גווני הקהילה במושבה תוך מתן ביטוי למגוון תחומי העשייה וההתנדבות.

סהר פינטו, ראש המועצה המקומית גדרה: "אנחנו רוצים לברך את תושבי ותושבות המושבה היקירים שלנו. כל אחת ואחד מהם מייצגים זווית אחרת של הקהילה העשירה שלנו במושבה: מי בהתנדבות, מי בחוסן קהילתי, מי במורשת ומי בבריאות. כולם משקפים את העושר הקהילתי של המושבה. הבחירה הייתה לא פשוטה מאחר ובגדרה פועלים תושבים רבים העושים למען האחר וכולם ראויים. אין דרך טובה יותר מטקס יקירי העיר לפתוח את חגיגות 140 שנה של גדרה: 140 שנה של קהילה, התנדבות, מנהיגות וחינוך. אבקש לברך את הזוכים על תרומתם המשמעותית לחיי הקהילה".

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה