"טיש באב" - צום תשעה באב תשפ"ג יחל הערב

תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים. תענית זאת היא החמורה מבין ארבע התעניות על חורבן בית המקדש, ומתאבלים בה על אסונות שונים שאירעו לעם היהודי לאורך הדורות, בדגש על אסונות שהתחוללו סמוך ליום ט' באב.

האירועים שהתחוללו, לפי המסורת, ביום זה, גרמו לגלות עם ישראל בתקופות שונות ולבסוף הובילו לגלות בת כאלפיים שנה.

בניגוד לשאר התעניות שהחובה להתענות בהן היא מדרבנן, תענית זו נמשכת מערב עד ערב (ולא מבוקר עד ערב) וכוללת את כל חמשת העינויים הנהוגים ביום הכיפורים.

בנוסף, כוללת התענית מנהגי אבלות מיוחדים, כמו ישיבה על הרצפה ואיסור על לימוד תורה. עם תחילת התענית נהוג לקרוא בציבור את מגילת איכה, ולאורך היום לומר קינות על חורבן הבית ואסונות אחרים. 

לפי המסורת, לאחר ביאת המשיח ובניית בית המקדש השלישי, יהפוך תשעה באב ליום של חג ושמחה, כשאר הצומות על החורבן בתלמוד הירושלמי נאמר כי מלך המשיח נולד בתשעה באב.

"צדקה תציל ממוות". בימים אלו הנקראים 'הימים הנוראים' ימי חשבון נפש והזדככות, קיים מנהג לערוך לפני יום כיפור 'כפרות' נהגו לקחת תרנגול, דג או מעות (כסף), לסובב מעל ראשם ולומר "זה כפרתי וכו' " ומתפללים שאם חס וחלילה נגזר על אדם גזר דין לא טוב, בזכות מצוות הצדקה האדם ינצל מהגזרה הרעה.

הצום מוזכר בתנ"ך שלוש פעמים, בספר זכריה:

”לֵאמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר לְבֵית ה' צְבָאוֹת וְאֶל הַנְּבִיאִים לֵאמֹר: הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי? הִנָּזֵר כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים?” (ספר זכריה, פרק ז', פסוק ג')

”אֱמֹר אֶל כָּל עַם הָאָרֶץ וְאֶל הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר: כִּי צַמְתֶּם וְסָפוֹד בַּחֲמִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וְזֶה שִׁבְעִים שָׁנָה, הֲצוֹם צַמְתֻּנִי אָנִי?” (ספר זכריה, פרק ז', פסוק ה')

”כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים, וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ.” (ספר זכריה, פרק ח', פסוק י"ט)

מה קרה בתשעה באב?

חמש פורענויות אירעו לאבותינו בתשעה באב:

1. נגזר על אבותינו שבדור יוצאי מצרים שלא ייכנסו לארץ ישראל, כעונש על אשר חטו בבכי החינם בליל תשעה באב כאשר שבו המרגלים מתור הארץ, והפחידום שלא לעלות אליה, והאמינו להם ולא בטחו בה' שהבטיחם "ארץ זבת חלב ודבש".

 2. בתשעה באב נחרב בית המקדש הראשון על ידי נבוכדנאצר מלך בבל בשנה ג'של"ח, לפני 2,445 שנה.

 3. בתשעה באב נחרב בית המקדש השני על ידי טיטוס שר הצבא הרומאי בשנה ג'תתכ"ח, לפני 1,955 שנה.

 4. בתשעה באב נלכדה העיר ביתר בשלהי מרד בר כוכבא. ביתר היתה עיר גדולה והיו בה אלפים ורבבות מישראל, ונפלו ונהרגו כולם ביד הגויים, והיתה צרה גדולה כמו חורבן בית המקדש. (משנה ברורה תקמ"ט, סק"ב).

 5.בתשעה באב  נחרשה ירושלים עד היסוד, והוסב שמה לשם רומי "איליה קפיטולינה".

בתאריך זה אירעו אסונות קשים נוספים לעמנו:

* גירוש יהודי אנגליה – בט' באב ה'ן' (18 ביולי 1290) הורה אדוארד הראשון מלך אנגליה לגרש את כל היהודים מארצו עד היום הראשון בחודש נובמבר 1290, וכי אלה שיישארו בה אחרי תאריך זה יוצאו להורג.

 * גירוש צרפת הגדול – בי' באב ה'ס"ו (22 ביולי 1306) גזר פיליפ הרביעי על כל היהודים לעזוב את צרפת בתוך חודש.

 * גירוש ספרד – בליל ח' באב ה'רנ"ב (31 ביולי 1492) הסתיימו ארבעת החודשים שניתנו ליהודים כדי לעזוב את ספרד. לחצו כאן.

 * פרוץ מלחמת העולם הראשונה – בה' באב ה'תרע"ד (28 ביולי 1914) הכריזה האימפריה האוסטרו-הונגרית על מלחמה עם סרביה ובכך פרצה מלחמת העולם הראשונה. בז' באב הצטרפה רוסיה למלחמה. בט' באב הצטרפה גרמניה.

 * גירושי יהודים בשואה – בב' באב ה'תש"ב (16 ביולי 1942) כלא משטר וישי 13,000 מיהודי פריז בתנאים איומים, ובז' באב גירשם למחנות ריכוז. בח' באב באותה שנה החלה האקציה הגדולה מגטו ורשה אל מחנה ההשמדה טרבלינקה.

מנהגים בתשעה באב:

בבית הכנסת נהגו שלא לשבת על הספסלים אלא על הריצפה.

יש שנהגו לעמעם את התאורה בבית הכנסת.

בליל תשעה באב, ובבוקרו נוהגים לאמר קינות על החורבן.

בבוקר, לאחר תפילת העמידה, נוהגים לקרוא בבית הכנסת את מגילת איכה.

נוהגים שבתשעה באב בתפילת שחרית לא מתעטפים בטלית ולא מניחים תפילין, כדרך האבלים. האשכנזים נוהגים להניחם בתפילת מנחה.

בתפילת שמונה עשרה מוסיפים בברכת "בונה ירושלים" בכל הקהילות את תפילת נחם, העוסקת בציפייה שבית המקדש השלישי יבנה במהרה.

מה אסור ומה מותר בתשעה באב?

אסור לאכול ולשתות בתשעה באב (חולים, עוברות ומניקות יעשו שאלת רב).

כמו כן, בתשעה באב אסור גם להתרחץ ולא משנה אם מדובר במים חמים או קרים, מי שידיו מלוכלכות יכול להעזר במים כדי להוריד את הלכלוך.

אסור לנעול נעליים או סנדלים של עור, אבל נעליים של בד וגומי מותרים, בגלל שתשעה באב חל בקיץ צריך לשים לב לא ללכת בסנדלים בתשעה באב.

גם ללמוד ולעסוק בדברי תורה אסור בתשעה באב, אפילו מי שרגיל לומר בכל יום "פרקי תהלים" "סדר מעמדות" או "חק לישראל" לא יאמרם עד אחרי השקיעה במוצאי תשעה באב, וישלים ביום שאחריו. אין לקיים יחסי מין בתשעה באב.