מכריו סופדים
ראש המועצה יואל גמליאל
"הלב נמחץ, שוב ושוב אני שולח תנחומים מעומק ליבי למשפחת בר, על אובדן אבי המשפחה, אל"מ (מיל') ליאון בר שנרצח על ידי מחבלים מתועבים בעת שירד דרומה על מנת לסייע לכוחות הביטחון.
עבורי, ליאון לא היה רק קצין, ג'נטלמן ומתנדב - הוא היה חבר יקר.
הלב בוכה וכואב, משפחת גדרה כולה מחבקת את המשפחה.
המועצה המקומית גדרה תלווה את המשפחה בכל צרכיה.
יהיי זכרו ברוך.
-
משה גליקסמן " איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא
כואב הלב - והלב לא עומד בסיפורים קורעי הלב
אבל מוכרחים להכיר את האנשים היפים ביותר של עם ישראל
להצדיע בכאב ולתת כבוד אחרון לאיש המדהים והיקר הזה
ליאון בר (בן מוחה) בן 53 בנופלו ז"ל ,אלוף-משנה בדימוס, הקדיש 26 משנותיו הטובות למערכת הביטחון בתפקידים קרביים עד הצמרת.
שהתעורר בשבת בבוקר בביתו שבגדרה וכבר אינו בתפקיד צבאי וזינק כמו אריה להגן על עמנו ישראל ולפנות פצועים מהעוטף לבתי החולים
בינתיים בנו הצטרף אליו לעזור לו וכששמעו על ארועי המסיבה הלכו לשם לבדם והגיעו לראות את התופת האיומה
ראו בדרך ניידת שוטרים ירויה בכביש ורצה לראות האם אפשר להציל מישהו
ואז קבוצת מחבלים בזויה וארורה זרקה עליו רימון הלם וירתה בו *בנו נפצע וניצל בנס
גיבור ישראל - איש מהטובים בארצנו - אח של כולנו - ישראל היפה
יהי זכרך ברוך ת.נ.צ.ב.ה
-
שרית כהן "אסון קרה לנו אחי המדהים שתמיד תמיד היה בשביל כולם הראשון להתנדב כששמע על מה שקרה בדרום, עזב מיד הכל ונסע לנסות לסייע להציל חיים, כזה הוא היה. אחי אתה כל כך
חסר לנו מישהי שלחה באינסטגרם איך בזכותך היא חיה אנחנו כל מתגעגעים אליך אני ואלון שהיית כמו אבא בשבילו מבקשים ממך תשמור עלינו ועל עם ישראל".
-
עומר בר מספר "בוקר שמחת תורה חברי יוסי אורים יצא עם אמתי בנו שזה עתה סיים טירונות לבית הכנסת. האזעקות נשמעו וגם היריות, אך בשדרות היו בטוחים שזה עוד יום כזה מוכר.
בדרך לבית הכנסת הם הבינו שהפעם זה אחרת. אמתי שינה תוכניות והחליט להישאר בבית הכנסת הקרוב. יוסי שרצה שצופיה אשתו לא תדאג קפץ הבייתה לומר לה "גם אמיתי איתי". הוא לא הספיק לצעוד כמה צעדים עד שנתקל במחבלים ונורה. הוא נכנס הבייתה, פצוע, מדמם, כואב: "ירו בי הוא צעק". אבל חוץ מאשתו והילדים והמחבלים בחוץ אין אף אחד שיעזור.
בינתיים
המחבלים מתקרבים לבית הכנסת, שם נוכחים מתפללים רבים, ביניהם ילדים וטף. מתוך בית הכנסת, אמתי, הבן של יוסי, לוחם בגבעתי שרק סיים טירונות, ולצידו מ"פ בהנדסה חמוש באקדח מנהלים קרב עם המחבלים עד שהמחבלים עוזבים את המקום. בית כנסת שלם ניצל בזכותם.
שוב בבית. יוסי מדמם וזקוק לעזרה אך אין מי שיעזור. עד שכעבור מספר שעות מגיע גיבור ישראל אל"מ במיל' ליאון בר (בן מוחה) הי"ד שתפס יוזמה, קסדה. יוסי מושכב על דלת הזזה שמפורקת מארון בבית, מונח על מושבים מקופלים בתוך רכב ומועבר לניתוח בסורוקה, ב"ה יוסי עוד יוצא מזה.
אל"מ ליאון בר ממשיך על דעת עצמו לחלץ פצועים. למחרת בעודו עם בנו במשימת חילוץ הוא נופל בקרב. יהי זכרו ברוך".
-
שרון בן ארי "אל״מ לאון בן מוחה (בר) ז״ל ביוזמתו נסע כאזרח לחלץ פצועים ונהרג בשבת. תקראו למטה מה כותב עומר הבן של לאון על נסיבות מותו (שניהם היו יחד כשנהרג). איזה איש, איזה צנחן אולטימטיבי יחד שרתנו בפו״ם ברק, בפיקוד המרכז ובאיו״ש - תמיד לוחם, בולט, מקצוען, מסור וגבר שבגברים - גיבור
בשנת
2011 הכריז אבו מאזן שזו תהייה שנת התפנית. בספטמבר הוא ינאם באו״ם ואחר כך או מדינה, או עימות צבאי.
במהלך כל השנה התכונן פיקוד המרכז (עם גופי הצבא השונים) המלחמה.
לאון שימש כקצין המבצעים של הפיקוד.
אני שמשתי כממונה על החרום בפיקוד.
אילן מלכא (קצין האג״מ) פיקד על שנינו.
לאון ואילן עשו את מלאכתם בהצטיינות. לעניות דעתי בזכות מערכת ההכנות (שלה היו עדים הפלשתינים) נמנעה בסוף של דבר במלחמה.
מצדיע לך גבר שבגברים על שרות לתפארת"