המאבק למען החינוך המיוחד בגדרה מעלה הילוך - השבוע התקיימה הפגנה מול בניין המועצה

מור כתר, בת 30, גדלה והתחנכה בגדרה. מור למדה בבית הספר "פינס" ולאחר מכן בתיכון האזורי. לפני כשלוש שנים, נולד למור ובעלה נריה בנם בכורם אלמוג חי המתוק. מור לא דמיינה לעצמה ששלוש שנים לאחר מכן, היא תמצא עצמה במרכזה של מלחמה לפתיחת גן שיקומי.

 בשנה האחרונה מור לקחה על עצמה לקדם את הפעילות בכל הנוגע לפתיחת גן שיקומי בגדרה. מור מכירה את הנושא מקרוב. מקרוב מאוד. בנה אלמוג, היום בן שנתיים ושמונה חודשים, נולד בשבוע 30 להיריון וכבר בתחילת חייו נאלץ להילחם. אלמוג עבר החייאות, ניתוחים, טיפולים קשים ואשפוזים רבים.

מור מספרת:  "בשנה הראשונה לחייו גרנו בבית החולים תל השומר שם היה מאושפז. כיום אלמוג מאובחן עם שיתוק מוחין ומעי קצר. אלמוג נע ונד בין חיים למוות ולא פעם אחת.

באחד מבין הימים הרבים שאמרו לנו להיפרד ממנו עמדתי מעל האינקובטור שלו, ודיברתי אליו כמו לילד גדול. הרגשתי שהוא מבין אותי. אמרתי והבטחתי לו ולעצמי: "אלמוגי שלי, אם החלטת שמספיק לך העולם הזה, אבא ואני משחררים אותך באהבה ובלב שלם למקום טוב יותר. אבל, אם תחליט לשרוד ולהילחם על החיים האלה, אנחנו נעשה הכל ומעבר כדי שיהיה לך את הכי טוב ותקבל את כל מה שמגיע לך".

"אני רוצה להאמין שאני עומדת בהבטחה הזו כל יום ובכל יום שעובר, קצת יותר. מהיום שנכנסתי להגדרה של "אמא מיוחדת", כמו שאומרים אצלנו בברנז'ה של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, הבנתי שהחיים שלי ושל המשפחה שלי השתנו מקצה לקצה. שכל מה שהכרתי עומד להשתנות, לטוב ולרע. אני בוחרת לראות בעיקר את הטוב.

היום אלמוג מתחנך במעון שיקומי "עלעלים" בקיבוץ חפץ חיים. במסגרת זו הוא מקבל טיפולים פרא רפואיים המקדמים את התפתחות ובתקווה שיעזרו לו לצמצם את הפערים אל בני גילו. יחד עם אלמוג במעון ישנם עוד פעוטות תושבי גדרה ותושבי המושבים והקיבוצים הסובבים אותה.

הצורך בפתיחת המאבק לפתיחת גן שיקומי בגדרה, נולד עקב ההבנה שאלמוג עתיד לסיים בקרוב את המעון, באוגוסט 2023. ואז, הוא אמור להיכנס תחת משרד החינוך, ולצערי למועצה המקומית גדרה אין בשלב זה פתרון עבורנו, הורים לילדים עם צרכים מיוחדים.

הפתרון שמציעה לנו המועצה כרגע, בהיעדר גן שיקומי - לנסות את מזלנו בערים אחרות, מחוץ למושבה: רחובות, קריית גת, קריית מלאכי ועוד. במצב כזה, מעבר לטרחה האדירה הכרוכה בכך, עולות מספר בעיות:

ראשית, יש תיעדוף לתושבי העיר בבחינת "עניי עירך קודמים".

שנית, לא הגיוני לשלוח ילד בן 3 בהסעה עם נערים עם צרכים מיוחדים, בגילאי 14-18, כשמסיע אותו נהג שהוא לא מכיר ומלווה שהוא לא מכיר, נסיעה לא קצרה.

שלישית, כל אמא תסכים איתי שכל ילד זכאי ללמוד עם חבריו, להכיר חברים מהסביבה שלו ולהתחנך בעיר מגוריו. הרי, כל המטרה כאן היא שיקומית, גם בפן החברתי. 

מור מוסיפה: "הבנתי שבקרוב אנחנו ללא מסגרת חינוכית, מה שיגרום לנסיגה משמעותית בהתקדמות של אלמוג ושלנו כמשפח. לאחר מאמצים הצלחתי לקיים פגישה עם ראש המועצה, מר יואל גמליאל שהתקיימה במשרדו בחודש 06/2022.

בפגישה העלנו את הצורך ולצערי נתקלנו בהתנגדות, בטענה שיש לו תקציב לשישה גנים לחינוך "רגיל". התעקשנו. נערכה שיחה ליו"ר עמותת על"ה והוצעה כיתה בביה"ס לחיונך מיוחד בגדרה "ניצנים". להבנתנו, נותר רק לגייס צוות. הוחלפו טלפונים והובטחה פגישה נוספת שלצערי לא אירעה. 

שוחחתי לאחרונה עם האחראית החדשה על החינוך המיוחד בגדרה. שאלתי אותה לגבי ההתקדמות בעניין והיא השיבה לי שאינה מכירה את הפרטים. בשלב זה הבנו שצריך "להעלות הילוך" והחלטנו לקיים הפגנה. המועד שנבחר היה טקס חנוכת בניין המועצה, ולא בכדי.

בשורה התחתונה, אנחנו צריכים מהמועצה מקום. מבנה. הרי, יש סבסוד כמעט מלא לחינוך המיוחד ואין צורך בהשקעה גדולה. בטח לא כמו שיפוץ בניין המועצה. עצוב ומקומם שנושא כל כך חשוב כמו עתיד הילדים שלנו לא מקבל התייחסות".

נכון להיום, עדיין לא קיבלנו התייחסות מהמועצה ו/או מי מטעמה. לכן, אנחנו מבינות ומבינים, שעד לא נקבל את מבוקשנו לא נחדל.

שוחחנו בנוסף עם מור דקל - יו"ר העמותה למען הילד בגיל הרך, שלוחה של OMEP, הארגון העולמי לגיל הרך, אשר נרתמה לסייע להורים במאבקם החשוב לקידום זכויות הילדים ופתיחת גן שיקומי בגדרה.

מור דקל, יו"ר העמותה: "זכותם של ילדות וילדים לאיכות חיים, טיפול וחינוך טובה יותר וזכותם היא חובתנו האזרחית. חובה זו חלה על כלל הגורמים הממשלתיים והמוניציפליים, האחראים על אזרחיהם מגיל לידה.

אנו מודעים לעובדה שבתקופה האחרונה מתחולל משבר כוח אדם בחינוך, משבר המתעצם בתחום החינוך המיוחד ועליו נוסף מחסור במסגרות מתאימות וקושי בתקצובן וקיצוץ בשעות הפעילות.

לעיתים מוצע להורים פתרון בהצטרפות למסגרת מחוץ לעיר, או בעיר שכנה. פתרון זה מעלה שאלות נוספות. האם זה המודל הרצוי? לנתק את הילד מסביבתו הטבעית? לאלץ את הילד והוריו "להיתקע" בפקקים פעמיים ביום? זהו מצב שאינו מתקבל על הדעת. לא ייתכן שהורים ייסעו אל מחוץ לעיר כדי לספק מסגרת ראויה לילד. הם צריכים אותה במקום מגוריהם.

ילדי החינוך המיוחד בגדרה אינם ילדים חורגים ה"עמותה למען הילד בגיל הרך" קוראת למשרד החינוך לתת את הדעת לקושי ולהציע פתרונות ראויים. במקביל, על ראש העיר לפתוח את דלתו, לשמוע את ההורים במצוקתם ולנסות לתת להם מענה הולם וישים. נגישות, שקיפות ואמפתיה הן אבני היסוד בבניית יחסי אמון הדדיים".