לרגל שבוע האחים והאחיות, סיפורה של ליאת לובינסקי, מנהלת סיעוד במרחב נגב של מאוחדת

לפני שנים, כשהייתה תלמידת תיכון במגמת סיעוד, שמעה ליאת לובינסקי משפט שלא תשכח לעולם: "לעולם לא תהיי אחות". יועצים ומורים ראו רק את הקשיים – ציונים לא מזהירים, מצב משפחתי לא פשוט – ופסקו שאין לה סיכוי להתקבל ללימודים או להחזיק יום אחד תעודת הסמכה. אבל ליאת, תושבת כרמית, ראתה משהו אחר.

היא החלה לעבוד ככוח עזר במחלקה פנימית ה’ בבית החולים, ושם, דווקא בתוך מערכת הבריאות, נדלק בה הניצוץ. "אהבתי את העבודה, את הטיפול, את הקשר האנושי", היא משתפת. יום אחד, בעודה בהריון מתקדם, בעת שטיפלה במטופלים ביחידת המונשמים לצד סגן אחות ראשית, הסתכל עליי הסגן ואמר לי: "את יכולה להיות הרבה יותר מכוח עזר. זה הזמן שלך ללמוד". המשפט הזה לא יצא לה מהראש.

לאחר לידת בנה הבכור, נרשמה ללימודי ערב להשלמת בגרויות. בהריונה השני כבר התכוננה לפסיכומטרי – ועברה אותו. כשהגיעה לראיון הקבלה לבית הספר לסיעוד מאיר, הייתה בחודש תשיעי: "המראיינת הסתכלה עליי ושאלה: ‘איך תצליחי ללמוד כשיש לך שני תינוקות?’ עניתי לה – 'את תתני לי את ההזדמנות, ולשאר אני אדאג'". ואכן, ההזדמנות ניתנה וליאת לא איכזבה.

על אף הקשיים - שני ילדים קטנים, בן זוג בצבא, ולחץ כלכלי – היא סיימה את הלימודים, ובהמשך הצטיינה. כשילדיה גדלו מעט, המשיכה לתואר ראשון, אחר כך למכינה מעל גיל 30, ובהמשך גם לתואר שני במנהל מערכות בריאות.

במקביל ללימודים, קידמה את הקריירה שלה מאחות מוסמכת, דרך ניהול סיעוד במרפאות יחיד וגדולות, ועד לתפקידה כיום כמנהלת הסיעוד של מרחב נגב בקופת חולים מאוחדת.

אבל ליאת לא עוצרת. היא השלימה גם קורס על-בסיסי, המשיכה ללמוד, להתפתח ולדחוף את עצמה ואת סביבתה קדימה: "כל הדרך הזו, כל הרגעים שבהם יכולתי לוותר, הם אלה שהפכו אותי למי שאני. למדתי שאין דבר כזה בלתי אפשרי. כשיש חלום, כשיש נחישות, וכשלא מפחדים להילחם עליו, הוא הופך למציאות".

כיום היא עומדת בראש צוותים של אחיות ואחים בכל רחבי הדרום וממשיכה לטפח מקצועיות, חמלה, והובלה ניהולית. סיפורה של ליאת לובינסקי הוא לא רק מסע אישי, אלא השראה לכל מי ששמע פעם "לא" – ובחר להפוך אותו ל"כן".