מהטבק ועד היין: כך נבנתה גדרה של פעם

בתחילת הדרך גידלו אנשי המושבה זיתים ותבואות, ואף ניסו להיכנס לענף הטבק שנחשב באותם ימים לענף מבטיח. אלא שהניסיון לא צלח, והוביל את גדרה למשבר כלכלי לא פשוט שאיים על עתיד ההתיישבות הצעירה.

בהמשך גילו החקלאים המקומיים את הפוטנציאל הטמון בכרמי הגפנים, והחקלאות בגדרה החלה להתבסס סביב גידול ענבי יין. הענבים שנקטפו במושבה נשלחו אל יקב ראשון לציון, והפכו עם השנים למרכיב משמעותי בכלכלה המקומית ובזהותה החקלאית של גדרה.

אלא שהיחסים המורכבים בין הכורמים המקומיים לבין פקידות הברון הובילו את תושבי המושבה לצעד יוצא דופן לאותה תקופה – הקמת יקב עצמאי משלהם. ביקב המקומי ניסו לייצר יין, אך ללא הצלחה מסחרית משמעותית. בעקבות זאת עברו להתמקד בייצור קוניאק וכוהל ששימשו את תעשיית היין ואף שווקו ליקב בראשון לציון.

עם השנים בחרו הכורמים בגדרה לשתף פעולה ולהצטרף למסגרת הקואופרטיבית של כרמל מזרחי, מהלך שסייע לחזק את ענף היין המקומי ולהבטיח יציבות כלכלית לחקלאי המושבה.

גם כיום ממשיכים חקלאים בגדרה את מסורת גידול ענבי היין, ומספרים דרך האדמה את סיפורה ההיסטורי של המושבה – סיפור של התמדה, חקלאות וחיבור עמוק לשורשים.