"מוצאים את נתנאל" - הקבוצה שהזכירה לי למה אני גר בגדרה

השעה 23:00 לערך. רוב תושבי המושבה ישנים או גוללים את הפיד בפייסבוק.

בקבוצת התושבים עולה פוסט ובו נרשם כי ילד בן 11 תושב שכונת גולדה לא שב לביתו. נראה לאחרונה באזור הספורטק. הנייד שלו לא זמין.

הפוסט מתחיל לצבור תגובות של תושבים מודאגים.

10 דקות לאחר מכן, כותב שורות אלו כבר נמצא באזור הספורטק. ממרחק של כמאה מטרים משם, נשמעות ברקע צעקות של תושבים שקוראים בשמו של הילד. אתרי הבנייה באזור מוארים בפנסים.

השעה 23:30 ורחוב שרה אהרונסון נראה כמו רחוב דיזינגוף בתל אביב. מאות אנשים ועשרות רכבים. הספורטק מואר. אדם כלשהו נותן הוראות למתנדבים היכן לחפש וכולם מרוכזים במשימה אחת: למצוא את הילד!

קבוצת ווטסאפ בשם "מוצאים את נתנאל - קבוצת גדרה" נפתחת. תוך מספר דקות הקבוצה מונה כבר מאות משתתפים. 

בשעה 23:45 מתקבלת ההודעה המיוחלת: "הילד נמצא". כולם נושמים לרווחה. 

השבח לאל. כמו שאנחנו אוהבים - סוף טוב של סרט הוליוודי. אפילו קצת מצחיק.

דווקא בימים כאלה של פילוג ומחנות, הפגנות, בואכה מלחמת אחים, נזכרתי למה אני כל כך אוהב את המדינה הזו ובפרט את המושבה ה(כבר לא כך כך) קטנה שלנו.

למה בחרתי - מכל המדינה המופלאה הזו - לגדל כאן את הילדים שלי.

לא מובן מאליו שבאמצע הלילה, תוך 10 דקות, יצאו מאות אנשים מבתיהם וירתמו למשימה. גברים, נשים, ילדים, בני נוער..

מתוך פוסט שעלה הבוקר בקבוצת התושבים ומתאר היטב את התחושות:

"בתוך פחות משעה יצאו יותר מ-200 נשים גברים ונוער לחפש ילד אחד שלא נמצא. אתמול בשעה 23:00 בלילה ראינו את עם ישראל והישוב גדרה במלוא עוצמתה. אב ששלח הודעה על בנו שלא חזר בקבוצה של גדרה הקפיץ בדקות את כל הישוב הנפלא שיצא לחפש ילד אחד שרובם לא מכירים. זכיתי לראות אנשים טובים שלכולם מטרה אחת והיא לעזור להורים למצוא את הבן שלהם. מיד עם ההודעה כלל האורות במגרשים הודלקו, הופעל הפיקוח שהגיע והופעלה המשטרה. הערכה גדולה לכל מאות האנשים שהגיעו בשעת לילה מאוחרת ועזרו בחיפושים אחר הילד עד שנמצא. גאווה לגור בישוב גדרה שמלא באנשים טובים ומאוחדים מלאים בנתינה ועזרה לזולת. אתם/אתן ארץ ישראל היפה".