מסע בזמן - על גדרה ואנשיה בראי ההיסטוריה
01.03.22 / 09:32
מסע בזמן - סדרת כתבות המתארות את ההיסטוריה של גדרה ואת התפתחותה כפי שתעד וחקר אריה קליין- תושב גדרה וגבאי בית הכנסת ישורון.
אין כמו לצעוד ברחובות גדרה בכלל ובאזור רחוב הבילויים, להביט על המבנים ההיסטוריים ולהבין מה היה כאן קודם. אבל אם אתם באמת רוצים לדעת היכן היה ממוקמים: סניף הבנק הראשון ואו גלגולו של סניף הדואר המקומי, אנו ממליצים לכם לעקוב אחר סדרת הכתבות "מסע בזמן" והראיונות עם תושב גדרה וגבאי בית הכנסת המרכזי "ישורון" אשר ברחוב הבילויים בגדרה, מר: אריה קליין אשר במרוצת השנים תיעד וחקר את תולדות גדרה. בכתבה הראשונה תאר לנו אריה קליין את "גלגולו" של סניף הדואר המקומי.
* * ראשיתו של הדואר בגדרה. * *
'' פעמיים בשבוע היו המכתבים מגיעים למושבה גדרה באמצעות ערבי שהיה עושה את דרכו - על גבי חמור, במשך חמש שעות - לעיר יפו, ומשהיה מביא את המכתבים ...... היה יום חג למושבה ובמיוחד לילדיה שהתנדבו להיות ''דוורים'', מחלקי מכתבים. בתקופה יותר מאוחרת, היה עושה הערבי חג' אחמד את דרכו לדואר ראשון לציון, הראשון בדרום. בהמשך היה זה מר. מנחם בן-דב שהיה נוסע יום יום לרחובות ומביא את שק המכתבים והיה מחלקם. מדברי אליהו פרנקל יו''ר ועד המושבה ביום חנוכת סניף הדואר החדש ברח' ביל''ו 9,בית גומברג: "עד עתה היו השירותים ב''סוכנות'' הדואר אך מוגבלים בהיקף ובשעות העבודה, מיום אתמול הפך ''הסוכן'' לפקיד ממשלתי בשכר מלא. ימונה דוור לחלוקת הדואר .... ובזמן הקרוב כך מקווים, ישופר גם שירות הטלפון. תקבע מרכזיה שתענה לדורשיה בהל שעות היממה'' ( מתוך עיתון 'הבקר' 26.5.1949).
שלש עשרה שנה שכן הדואר בבית גוז'נסקי רח' הביל''ו 22. מנחם בן דב היה נוסע בבוקר מספר פעמים בשבוע באוטובוס ''דרום יהודה'' לדואר רחובות ומביא משם בשק את דברי הדואר. לעיתים היה שואל מגיסו מאיר גוז'נסקי את החמור והעגלה ומביא את דברי הדואר מהביתן של תחנת האוטובוסים למשרד הדואר. זאת ועוד, היה מביא את הדואר, ע''י חמור, לקבוץ חפץ חיים. כאשר מנחם בן דב נסע לרחובות , מילאה את מקומו ברכה אשתו, לעיתים עם התינוקת שולה.
סניף הדואר היה אחראי גם על הטלפונים. בסניף הייתה מרכזיה ידנית להעברת שיחות טלפון למנויים המועטים שהיו הגדרה ובסביבה שכללה את בצרון גן יבנה וקיבוץ יבנה. בזמן מלחמת השחרור המרכזייה הייתה מאוישת כל היממה, ביום - תורנות של תושבי גדרה - ובלילה ע''י חיילים.
מברק- אדם בא לסניף הדואר מוסר את נוסח המברק לפקיד, הפקיד היה מטלפן לסניף הדואר בעירו של הנמען, מקריא את נוסח המברק, מדפיסים את הנוסח ודוור מביא לבית הנמען. כדי שלא יהיו שיבושים היו מאייתים את המברק. מנחם בן דב ששמיעתו הייתה לקויה וקווי הטלפון גם הם לקויים היה מקריא בקולי קולות ומאיית את נוסח המברקים ששלח וקיבל אות- אות, מילה- מילה. על מקרה אחד מספר דוד הנקין, יום אחד נשלח מברק לאריה רז שגר מעל הדואר. לאחר שמנחם חזר בקול רם על המברק יצא החוצה וצעק לאריה רז 'יש לך מברק', אריה רז מתוך ביתו : 'מנחם שמעתי'. מלבדו חצי רחוב שמע.
עם חנוכת הסניף החדש, ביל'ו 9, דואר ישראל החל להביא את דברי הדואר לגדרה. התקבלו עובדים חדשים, חנן שורוק, מאיר קלמנוביץ, מוריס עמרם ויואל טל. בשנת 1953 החלה לפעול מרכזיה גדולה בשכנות לסניף הדואר. המרכזייה פעלה גם בשעות הלילה. דוד הנקין מספר שבחורינו הג'נטלמניים באו בלילות לשעשע את המרכזניות. בתחילת שנות ה-60 בערך עברו הדואר והמרכזייה למשכנם הנוכחי ברחוב פייבל. מנחם בן דב פרש לגמלאות בשנת 1973 בקרוב, ואחריו נתמנה למנהל יחזקאל שמש, שעבד לפני כן במרכזייה, כדוור ובמברקה"
אריה קליין: " אימי חנה קליין אומרת שמנחם בן דב לא נסע יום יום לרחובות.תודות למרואיינים שסייעו לי -מירה גוז'נסקי-סימנוב, שולמית( שולה) בן דב-יהב, שרה קלמנוביץ, בלה טל, דוד שמש, דוד הנקין".
