ממצא ארכיאולוגי נדיר מהתקופה הכנענית התגלה בתל לכיש

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('80e5af22-4eb5-4df3-9db8-bcc4af88ab44','/dyncontent/2024/8/7/5067193b-26d8-471b-8cdb-027b2ddffd67.gif',17653,'די אוון אייטם כתבה ',525,78,true,50445,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('80e5af22-4eb5-4df3-9db8-bcc4af88ab44','/dyncontent/2024/9/8/f8053b85-55cb-4af9-8eac-2efc831f016b.jpg',18411,'בלו אייס אייטם כתבה ',525,78,true,50445,'Image','');},15]]);})

מסרק השנהב, נחשף באתר החפירות הארכיאולוגי בתל לכיש, מדובר במסרק בגודל של כ-3.5 סנטימטרים . חוקרי האוניברסיטה העברית אשר חשפו את הממצא הארכיאולוגי הנדיר מהתקופה הכנענית התיכונה מצאו שעל המסרק 17 אותיות כנעניות עתיקות בצורתן, מהתקופה הראשונית מיד לאחר המצאת כתב האלפבית מדובר במשפט המלא הראשון שנמצא ונכתב באלפבית.

האלפבית, שהומצא על ידי הכנענים בסביבות שנת 1800 לפני הספירה, היווה תשתית לרוב השפות המודרניות בעולם.
בעבר נתגלו בארץ ישראל כתובות כנעניות של מילים ספורות בלבד, אך עד היום לא נמצאו כתובות בעלות משמעות ניכרת.

במחקר חדש בהובלת פרופ' יוסי גרפינקל מהאוניברסיטה העברית, ובשיתוף חוקרים נוספים מהעברית, אוניברסיטת בן גוריון והאוניברסיטה הדוונטיסטית הדרומית שבארה"ב, נחשף מסרק שנהב קטן ששימש לסילוק כינים ועליו חריטה של משפט שלם בכנענית – הקדום ביותר שנמצא אי פעם – המבטא כישוף נגד כינים על שיער הראש והזקן. הממצאים פורסמו לאחרונה בכתב העת The Jerusalem Journal of Archaeology.
-
מסרק השנהב (צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות)
מסרק השנהב, שנחשף באתר החפירות הארכיאולוגי בתל לכיש, הוא בגודל של כ-3.5 סנטימטרים בסך הכל. "מבדיקת הממצא ניתן היה לראות ששיניו שבורות, אך השרידים מעידים שצד אחד כלל שיניים עבות ובצד השני היו שיניים דקות יותר", שיתפה ד"ר מדלן מומצוגלו, מהמכון לארכאולוגיה  באוניברסיטה העברית, שותפה למחקר, והוסיפה: "כעת, רק כחמש שנים מאז הגילוי הראשוני שלו, כאשר המסרק נוקה והועבר לשימור, הצלחנו לגלות את הכתובת המוטבעת עליו בגלל שהאותיות נחקקו בצורה רדודה מאוד ולא ניתן היה להבחין בהן". בנוסף לכך, החוקרים מעידים כי על גבי המסרק אף נשתמרו עקבות של כינים.
במחקר חומר הגלם, שנעשה על ידי פרופ' רבקה רבינוביץ מהאוניברסיטה העברית ופרופ' יובל גורן מאוניברסיטת בן גוריון הובהר שהמסרק נעשה על שנהב פיל. היבט זה חשוב כי בכתובת מופיעה המילה חט.
-
ציור הקומפוזיציה (מאת דניאל ויינשטוב).
את הכתובת פיענח ד"ר דניאל ווינשטוב מאוניברסיטת בן גוריון. הוא זיהה על המסרק 17 אותיות כנעניות עתיקות בצורתן, מהתקופה הראשונית מיד לאחר המצאת כתב האלפבית. מילים אילו מרכיבות את המשפט הבא בכנענית בת 3700 שנה: יתש חט ז לקמל (כינים) שער וזקת (זקן). משמעות הכתובת היא משפט כישוף שנועד 'לסלק' כינים משיער הראש והזקן – "יהי רצון שהשנהב הזה יסלק את כיני השיער והזקן". לדברי פרופ' גרפינקל, "בעבר הקדום, השנהב היה חומר יקר מאוד, שיובא ממצרים, והמסרק היה חפץ יוקרתי ביותר.  המסרק והכתובת מצביעים על כך שגם אנשים ממעמד חברתי גבוה סבלו מכינים".
-
מבט אווירי של תל לכיש (צילום:אמיל אלדג'ם)
-
בלכיש התקימו בתקופה הכנענית ערי מדינה חשובות, ובתקופת מלכי יהודה לכיש הייתה העיר השניה בחשיבותה בממלכה. האתר תל לכיש הוא גן לאומי ומתוחזק על ידי רשות הטבע והגנים. בלכיש הכנענית נמצאו עד היום 10 כתובות כנעניות, יותר מכל אתר אחר בארץ. זה היה המקום בו השתמשו ושימרו את האלפבית הקדום, שהפך מאוחר יותר לכתב רשמי של ממלכות תקופת הברזל, ובו כתבו את התנ"ך. כתב האלפבית עבר ליוונית, לטינית ולמרבית השפות בכל העולם, והוא התרומה האדירה של התרבות הכנענית לתולדות המין האנושי. 
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה