תוכן שיווקי
21.04.22 / 09:51
על פי התביעה, שירת המנוח כשנתיים וחצי בשירות סדיר, ו-16 שנים בשירות קבע, והוכר עוד בחייו כנכה צה"ל על רקע פוסט טראומה, שאותה פיתח עקב מאורעות קשים שאותם עבר במהלך מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה, במהלכן איבד את אחיו ומספר חברים קרובים. בתביעה נטען, כי בדומה לנפגעי נפש רבים אחרים, סבל המנוח מהרגל בלתי נשלט של עישון כבד. לדבריו, המנוח אמנם נהג לעשן לפני המאורעות שצילקו את נפשו, אך הרגל העישון הפך לאובססיבי ממש, בסמוך לפגיעתו הנפשית, והמנוח החל לעשן כתוצאה מכך לאורך כל שעות הערות, תוך שהוא מחסל בין שלוש לחמש חפיסות סיגריות מדי יום ביומו.
![עו",ד יואב אלמגו צילום לני מידן](/dyncontent/2022/4/21/8db132d8-479e-4e0f-a02e-eb99f092809a.jpg "עו",ד יואב אלמגו צילום לני מידן")
עו",ד יואב אלמגו צילום לני מידן
לימים, כך נטען, לקה המנוח בנפחת (COPD), מחלת ריאות כרונית האופיינית למעשנים כבדים, שעלולה להפוך לסופנית בשלביה המתקדמים.
אלמנתו העידה בתצהירה שהוגש במסגרת התביעה, כי בעלה הירבה לעשן כשהיה עצבני, מצב בו היה רוב שעות היום, וכי לא היה מסוגל להפסיק לעשן למרות הוראות הרופאים. לדבריה, הוא המשיך בהרגלו המזיק אפילו כשמחלת הריאות ממנה סבל התדרדרה, וגם לאחר שנאלץ להתחבר למחולל חמצן. וכך, בגיל 72, מצא המנוח את מותו כתוצאה ממחלת הריאות הסופנית אותה פיתח.
בתביעה טען עו"ד אלמגור כי נכותו הנפשית של המנוח לא רק שתרמה להחמרת הרגלי העישון שלו, אלא שמצבו הנפשי הרעוע לא אפשר לו להיגמל – ועל כן יש לראות בנזקי העישון ככאלה הנובעים מנכותו הנפשית, ובמותו – כמוות שנגרם בשדה הקרב.
נציגי משרד הביטחון טענו כי לא הוכח קשר בין מותו של המנוח לבין מחלת הנפחת שממנה סבל. בנוסף, טענו, כי אל לו לבית המשפט לתגמל אדם על פיתוח הרגל מגונה כמו עישון.
בתום מאבק משפטי שנמשך יותר מ-9 שנים, קבע הרכב ביהמ"ש השלום בירושלים, ביושבו כוועדת ערעורים על החלטות משרד הביטחון, כי דין תביעתה התקדימית של האלמנה להתקבל.
בית המשפט אישר בהחלטתו שאכן קיים קשר סיבתי בין מותו של המנוח ובין נכותו המוכרת, ואף חייב את משרד הבטחון בהוצאות המשפט ובהחזר שכר המומחים שתמכו בעמדתה של האלמנה.
"פסק הדין מכיר לא רק במחיר הכבד שאותו משלמים הלוחמים על שירותם הצבאי, אלא גם במחיר הכבד שבו נושאות משפחותיהם לאורך שנים" טוען עו"ד אלמגור. "בעבר קיבלנו הכרות גם על בעיות לב, כבד, סוכרת ודמנציה שהתפתחו בשל פגיעה פוסט טראומתית. ההכרה בנזקי העישון כתולדה מפוסט טראומה מהווה אמנם הכרה תקדימית בישראל, אך היא מתבקשת מאליה, וטוב עשה בית המשפט בכך שצירף אותה לשורת הנזקים שמהם סובלים נפגעי הפוסט טראומה בישראל״.
