הטיפ השבועי של הדר להורים

בשעת מנחה של היום המיוחד הבא עלינו לטובה, נהוג לקרוא בבתי הכנסת את סיפורו של יונה (הספר החמישי בספרי התרי עשר שבתנ"ך), שנצטווה על ידי אלוהים לצאת אל העיר נינוה ולהזהירם מפני חטאיהם הרבים.

יונה אינו רוצה לצאת למשימה ובסופו של הספר מתברר מדוע: הוא אינו רוצה שיחזרו ממעשיהם ושאלוהים יסלח להם. במילים אחרות - אם חטאו, שישלמו על כך. 

זו גישה הורית מוכרת. אמנם פחות בתקופתנו ויותר בעבר, אך היא לוגית ויש בה היגיון. לכל תוצאה יש מחיר ויש לקחת זאת בחשבון וכך ללמוד להבא מה כדאי ומה לא כדאי לעשות. 

אך אלוהים מראה דרך הורית אחרת ליונה; הוא מצמיח לו בחום היום צמח מטפס - קיקיון שיסוכך עליו כמעין סוכה בחום היום בזמן שהוא ממתין מחוץ לנינוה.

יונה שמח מאוד ואז אלוהים מייבש את הצמח והוא קמל ונובל ויונה ממש נעצב על הצמח היבש.

אומר לו אלוהים: ""אַתָּה חַסְתָּ עַל-הַקִּיקָיוֹן, אֲשֶׁר לֹא-עָמַלְתָּ בּוֹ וְלֹא גִדַּלְתּוֹ: שֶׁבִּן-לַיְלָה הָיָה, וּבִן-לַיְלָה אָבָד. וַאֲנִי לֹא אָחוּס, עַל-נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה--אֲשֶׁר יֶשׁ-בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע בֵּין-יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ?"

בתרגום חופשי - אתה עצוב על הקיקיון שהתייבש ואתה אפילו לא שתלת, לא השקת, לא ניקשת עשבים סביבו, לא עמלת על גידולו, הרי רק היום הוא צמח.. וממני אתה מצפה שלא ארחם ולא אסלח לנינוה שיש בה עשרות אלפי אנשים?! אשר בה גם ילדים ובהמות שלא חטאו או שאינם מודעים לחטאם?..

אלוהים, כמו כל הורה, אומר ליונה כי הוא תמיד יכול למצוא סיבה מדוע לסלוח לילדיו. אולי הם לא מבינים את טעותם, אולי חלקם לא קשורים לבעיה, אולי מסיבה אחרת.

הורה שרוצה בטובת ילדו ידע להציב גבול ולומר לילדו מתי הוא חוצה אותו ויחד עם זאת, תמיד יאמין בו וימתין שיקבל החלטות ובחירות נכונות וישמח כשיתקן מעשיו.

שנה טובה וגמר חתימה טובה 💜

הדר לב רדיע- מרצה ומדריכת הורים מוסמכת לפי גישת אדלר.