13.06.22 / 14:19
זה סיפור על שבוע אחד, בית אחד, שיפוץ אחד ותובנה אחת חשובה. מקווה שתהנו
צהריי היום, חם בחוץ, השכנים מהקומה למעלה משפצים את הבית. שוב. מהבוקר. ואני שוכבת על הספה תוהה האם מתישהו, אחרי שבוע של דפיקות וקדיחות היום הוא היום שבו אני הולכת לראות את המחזה "פועלים נופלים עליי מהשמיים" - היישר אל סלון ביתי.
שמעתי את עצמי, אומרת לעצמי "זה כזה לא הזמן המתאים לעשות שיפוצים עכשיו! מי עושה שיפוצים בבניין? ועוד בבוקר?!" אבל אז גם חשבתי לעצמי, האם יש דבר כזה בכלל - זמן מתאים לשיפוצים?
בכל מקרה, איכשהו – העייפות, התסכול, איזי וכוח המשיכה לקחו אותי ברגל לקומה 15. דפקנו בדלת כדי לשאול מתי לעזאזל הסיוט הזה יסתיים. פתחנו את הדלת ומולנו נעמדו שבעה פועלים במספר. הסתכלנו עליהם המומים עם עיניים אדומות מעייפות, והם עלינו במבוכה, כמו ילד שיודע שעשה משהו לא בסדר. הפועל הבכיר נפנף בידיים כאות התנצלות ואמר "שעה אחרונה שעה אחרונה וסיימנו סליחה אני יודע", ואנחנו נעמדנו שם במבוכה ועם חיוך מטופש על הפנים. וכיוצא בזה אמרנו משהו בסגנון ה "לא לא אנחנו מצטערים, תודה לכם אתם אלופים תמשיכו" . כאילו רק היה חסר שגם נזמין אותם לקפה. מה שפעם גם באמת קרה עם החבר'ה שעשו איטום בבניין במשך שבוע. בקיצור, לא חשוב.
חזרנו לדירה עדיין עייפים, עדיין מותשים ועדיין עם צלילים של מקדחים בראש אבל עם מציאות שונה לגמרי.
מסתבר, שבחיים כמו בחיים יש גם שיפוצים פנימיים. שיפוצים של המציאות שלנו, של המידות שלנו, של העבודה שלנו.. כן נכון, זה לא תמיד בא בזמן שנוח לנו או לסביבה שלנו. כן נכון לפעמים השיפוצים באים אלינו לחיים גם בלי שבכלל תכננו אותם קודם לכן ובלי התראה מוקדמת. וכן, זה גם עושה הרבה רעש פנימי. הרבה הרבה רעש פנימי, אבל זה תמיד שיפוץ שצריך להיעשות.
השיפוץ הזה מתחיל מקומה העליונה בגוף שלנו – המוח. התודעה, ברגע שבתודעה שלנו השינוי מתחיל - בפרשנות שלנו, בתחלופת המחשבות, בקבלת הדברים ובהסתכלות אחרת, ככה גם בקומה האמצעית בגוף שלנו – הלב, משהו משתנה. וכשזה קורה חברים, דברים באמת מתחילים להשתנות.
בשני המקרים המקדחה עובדת שעות נוספות. אבל כמו מטה קסם, עם קצת יותר סבלנות – היא מובילה אותנו לדרך טובה יותר. אף פעם אין זמן מתאים לשינויים, אבל כשהם קורים, לפעמים כל מה שצריך זה לעלות, לשאול להבין ואולי גם פשוט לקבל. זה תקופה, וזה יעבור.
וכמו שהפועל הבכיר אמר לי "רק שעה רק שעה" הוא בעצם נתן לי תוקף לרעש, לתסכול, לעייפות ולהתשה. ככה גם אנחנו צריכים לזכור– שלא משנה איזה שיפוץ או שינוי אנחנו עוברים כרגע בחיים – גם זה יעבור. ולכו תדעו, אולי תגלו דברים יפים יותר, קסומים יותר וחזקים הרבה יותר.
אני מאחלת לכולנו סוף שבוע נעים, מקבל, מלא באהבה של כל צבע, מין וגזע.
זה הזמן לקבל את האחר, להכיל ולקחת בעירבון מוגבל את הדברים. כי לכו תדעו איזה שיפוץ אדם אחר עובר כרגע.. סבלנות, זה עוד מעט יגמר.
ממני אליכם, עם המון אהבה -
שניה.
