לקראת החג - עם ישראל בשיא של חרדה נפשית
03.04.23 / 09:55
המצב הפוליטי במדינת ישראל כבר גובה מחיר נפשי כבד – רבים מידי כבר מדווחים על דיכאון, חוסר שינה, סטרס ועצבנות הפחד שנובע מההדחקה שמדינת ישראל 2023 מאבדת את עצמה, את ההבטחה שנתנו לנו כילדים. כל הערכים שגדלנו עליהם של ואהבת לרעך כמוך, של עם אחד ומולכד נגד כולם, של הבאנו שלום עליכם ושלום על כל עם ישראל ועוד – מתעורר.
מה אומרים הפסיכולוגים על המצב ובעמותות לסיוע נפשי?
בעקבות המהפכה או הרפורמה המשפטית (תלוי את מי שואלים) שגורם לקרע בעם עד נבואות על עתידה של המדינה - רבים מהישראלים מדברים על הפגיעה בחייהם האישיים, חרדות בלתי פוסקת ובעיקר עצב. אין חשק לשמוח, אין חשק לבלות וגם המסעדות מדווחות על ירידה חדה במבלים.
ההתבטאויות של מי שיודע להסביר אמה שהוא מרגיש ולמה הם – העולם קורס לי מול העיניים.
ישראלים רבים מדווחים שמצבם הנפשי הידרדר בתקופה האחרונה בעקבות המציאות הפוליטית, בין מחאות לחרדות וכשבכל יום האירועים הפוליטיים רודפים זה את זה וחוסר הודאות ממה יהיה.
ההתבטאויות של הפוליטיקאים, הפייק ניוז, והדיסוננס בין המסרים השונים יוצרים תחושת כאוס.
מה שעובר על עם ישראל מתחיל 2023 זה לא משחק פוליטי, זו פגיעה בציפור הנפש של ציבור ענק ושאותותיו עשויים עוד להתפרץ (אצל אלה שעדין מדחיקים) כפוסט טראומה.
צעיר שקיבל התקף חרדה מספר על לחצים בחזה, נימולים בידיים וקושי לנשום מהדיווחים מסביב לשעון על השיח שמסלים והתחושה שהכל מתפרק.
היעדר השקט הפוליטי משפיע על היעדר השקט הנפשי של הציבור והמחיר שאנו משלמים ועוד נשלם הוא יקר.
רק לקו החם של ער"ן – עמותה לעזרה ראשונה נפשית, ששירותיה זמינים 24 שעות ביממה בטלפון 1201. פונים בשבועות האחרונים כ־200 ישראלים (רובן אגב נשים) מדי יום בבקשה לסיוע בעקבות הסטרס הפוליטי (שזה מצטבר לאלפים רבים) בער"ן מספרים שהם לא זוכרים כמות כה גדולה של פניות.
בעמותת סה"ר, לסיוע אנונימי למי שמרגיש צורך לפרוק מהלב, מדווחים על עלייה של עשרות אחוזים במספר הפניות לסיוע בשבוע החולף.
גם בעמותת נט"ל – שמיועדת לנפגעי טראומה על רקע לאומי, כמו לוחמים או ניצולי פיגועים עם פוסט־טראומה – מדווחים על עלייה משמעותית בפניות.
עכשיו דמיינו לכם כמה פונים למקורות אחרים ועוד יותר מכך – כמה לא פונים בכלל וכמה לא מודעים לסיבה של מצב הרוח המתפרץ שעובר עליהם.
בער"ן מדווחים על לוחמים וקצינים שעברו מלחמות, אך דווקא עכשיו החרדה מהקרע בעם היא זאת שמביאה אותם לחרדה נפשית אמיתית עם תגובות קיצוניות בעקבותיה.
ד"ר שירי דניאלס, מנהלת מקצועית בער"ן, מספרת ששני שלישים מהפונים הן נשים, ורבים מציינים את החשש מחוסר ודאות, חוסר שליטה ושואלים אותנו מתי זה ייגמר. "טרם חווינו דבר כזה, גם בתקופות של הסלמה ביטחונית – שבהן יש שלבים שהתרגלנו לצפות אותם מראש. אבל עכשיו, האתמול כבר לא מנבא את המחר וחוסר הוודאות הוא כלכלי, חברתי ואישי, הכי אישי שיש. העמדות הופכות לסלע מחלוקת בתוך התא המשפחתי והמעגלים החברתיים, ואנשים ממש תוהים איך ייראה ליל הסדר".
אנשים מביעים חרדה מכך שלא יוכלו לחיות יותר בארץ וכן שאלות לגבי עתיד הילדים שלהם - "אם לא תהיה כאן דמוקרטיה, לא נוכל לחיות פה", אומרת אישה שמגיעה מיד מוצ"ש להפגין וכעת פנתה לעזרה נפשית. היא אומרת. " אני מרגישה שאני צופה בעולם מתפרק".
אחרים שואלים אם יש טעם בכלל לשפץ את הבית שלהם כי אולי עוד מעט נאלץ למכור אותו ולעזוב ואלו שאין להם בית שואלים מה הטעם לרכוש בית עכשיו?
ד"ר דניאלס מספרת על רבים שמדווחים על ירידה במוטיבציה וחוסר חשק לתפקד, "כשאנשים צמודים למדיה, מתעדכנים כל הזמן ולא מודעים ללחץ שזה גורם להם.
הפחד ממלחמת אחים גם עולה. אנשים חוששים שהיקרים להם יעזבו את הארץ, חוששים מהחיים כאן אחרי החקיקה. יש פגיעה בתחושות השייכות והסולידריות, ויש כאלה שפעילים ברשתות וחווים שנאה מצד המגיבים להם ונבהלים מעוצמות השנאה שמופנית כלפיהם.
חבר מספר - "יש רגעים שבהם אני יכול לבצע רק מטלות טכניות, לא מסוגל לעבוד או לחשוב. המציאות מנקרת בתוך הראש ולא מרפה. בדיונים פוליטיים במשפחה המורחבת אני נכנס לאטרף. כשגיסי אמר משהו שהשתמע ממנו שהוא מצדיק פגיעה במפגינים, יצאתי בזעם והלכתי הביתה. ההרגשה היא שיש לך אויבים בתוך המשפחה, וכשאומרים לי 'זו רק פוליטיקה' אני עוד יותר מתעצבן, כי אלה החיים שלנו, אז איך אני לא אקח אותם ללב?"
הפסיכולוג הקליני ד"ר יואב גרובייס אומר –
"כולנו במצב חירום נפשי. מה שקורה כרגע הוא שיא של טירוף של חוסר יציבות פוליטי שרק מחריף ומשבש את השגרה, שכולנו זקוקים לה. ובמצב הנוכחי, הידיעה שיש מוסדות מדינה ואורחות חיים שמקנים לנו יציבות שאפשר לבנות עליה – לחשוב, לחלום, לפעול – כל זה משתבש עד שהקרקע מאיימת להיפער תחת רגלינו. לכן זה מצב חירום".
ד"ר גרובייס מוסיף - “מצב הרוח יכול להיות מאוד הפכפך. כשמשתתפים בהפגנות יכולים לחוש הקלה, חוויה של לכידות, יכולת להשפיע על המצב, אולי אפילו אופוריה, ואילו ביתר הזמן חשופים יותר לחרדות ולדיכאון מהמצב. צריך לחשוב גם על היום שאחרי, כי יש כאן שני מחנות בהתנגשות שהיא מסוכנת גם מבחינה נפשית. אם צד אחד רוצה להיפטר מהצד השני, ואם המשאלה הזו מאיימת להתגשם, זה מבהיל מאוד.
אנחנו נאבקים על קיום המסגרת שאמורה להחזיק את כולנו פה, וכשהמסגרת הזו מאיימת להתפורר, זה מאוד מפחיד”.
ד"ר גרובייס מסכם -
"אני מודאג יותר ממי שזה לא משפיע עליו. או חושב שזה לא משפיע עליו, או שלא אכפת לו מהמצב".
